משתמש/ת יקר/ה, פרטיותך חשובה לנו, ולכן מדיניות פרטיות זו (“מדיניות הפרטיות”) נועדה להסביר ולתאר לך איזה מידע אנו אוספים באמצעות אתרי האינטרנט שלנו וכיצד ייעשה בו שימוש, בהתאם למאפייני האתר, לחוק הגנת הפרטיות, התשמ”א-1981, לתקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע”ז-2017, ולתיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות.
מדיניות פרטיות זו חלה גם על האופן שבו אנו, סלעית א.י.ש בע”מ (“החברה”, “אנחנו”, “שלנו” וכיו”ב), משתמשים במידע אישי (כהגדרתו בסעיף 3 להלן) שנאסף, התקבל ונשמר על ידינו אודות משתמשי האתר שלנו, לרבות תתי-דומיינים של החברה, דפי נחיתה, פעילות ברשתות החברתיות ונכסים דיגיטליים אחרים, בשינויים המחויבים (להלן ביחד, לנוחיותכם: “האתר”).
אנא קרא/י מדיניות פרטיות זו לפני כל שימוש באתר ו/או בשירותים המוצעים ו/או המסופקים באתר.
תנאי השימוש באתר מדיניות פרטיות זו מהווה חלק בלתי נפרד מתנאי השימוש של האתר. השימוש באתר מהווה הסכמה לתנאים אלה ולמדיניות זו. אם אינך מסכים/ה, אנא הימנע/י משימוש באתר.
הסכמה ושינויים במדיניות הפרטיות אינך מחויב/ת למסור לנו מידע אישי, וכל מסירת מידע אישי נעשית מרצונך החופשי. השימוש שלך באתר מהווה הסכמה למדיניות הפרטיות הנוכחית כפי שהיא זמינה באתר בעת השימוש, לרבות האיסוף, העיבוד והשיתוף של מידע אישי כמפורט בה. כל טופס באתר דורש ממך אישור אקטיבי (Opt-in) של הסכמתך למדיניות זו. סירוב למסור מידע אישי עשוי למנוע מאיתנו לספק שירותים מסוימים (למשל: מענה לפניות, עדכונים שיווקיים או גלישה מותאמת אישית). אנו שומרים לעצמנו את הזכות לעדכן את מדיניות הפרטיות בכל עת. המשך השימוש באתר לאחר עדכונים מהווה הסכמה למדיניות המעודכנת. החברה תנקוט אמצעים סבירים ליידע את המשתמשים על שינויים מהותיים, למשל באמצעות עדכון באתר.
מידע אישי ורגיש מדיניות זו חלה על “מידע אישי” כהגדרתו בחוק.
“מידע אישי” כולל כל פרט המתייחס לאדם מזוהה או ניתן לזיהוי, לרבות מזהים מקוונים (כגון כתובת IP, נתוני מיקום ומזהי עוגיות).
“מידע רגיש” (או “מידע בעל רגישות מיוחדת”) כולל נתוני בריאות, מידע ביומטרי, מידע גנטי, מצב כלכלי, דעות פוליטיות, אמונות דתיות, נטייה מינית וקטגוריות נוספות המוגדרות בחוק.
אנו לא אוספים באופן יזום מידע רגיש אלא אם כן נמסר על ידך במפורש ובהסכמתך בלבד.
סוגי המידע הנאסף ושיטות האיסוף אנו אוספים ומעבדים מידע בהתאם לדין החל. המידע עשוי להיאסף ישירות או באופן אוטומטי:
מידע שנמסר ישירות על ידי משתמשים:
טפסי יצירת קשר וצ’אטים: שם, טלפון, דוא”ל, נושא ותוכן ההודעה. כל טופס כולל תיבת סימון להסכמה מפורשת.
הרשמה לשירותי שיווק: שם, דוא”ל וטלפון בעת הרשמה לניוזלטרים או עדכונים, בכפוף להסכמתך.
קמפיינים ודפי נחיתה: פרטים שנמסרו במסגרת מבצעים, קמפיינים, אירועים, סקרים או טפסים בדפי נחיתה.
תקשורת עם נציגים: מידע שנמסר בטלפון, בדוא”ל או בוואטסאפ (כולל שיחות מוקלטות). מידע זה עשוי לכלול העדפות, עניין בנכס/פרויקט, בקשות למידע ותוכן השיחה המלא. המידע משמש למענה ולצרכים שיווקיים בהתאם לחוק.
רשתות חברתיות: מידע ששותף דרך דפי החברה ברשתות החברתיות (השימוש כפוף גם למדיניות הפרטיות של אותן רשתות).
מידע שנאסף באופן אוטומטי: בעת הגלישה, החברה עשויה לאסוף מזהים מקוונים ונתוני שימוש:
נתוני גלישה: IP, סוג דפדפן, מערכת הפעלה, דפים שנצפו, זמן שהייה ונתוני פעילות.
עוגיות (Cookies) וטכנולוגיות דומות: אנו משתמשים בעוגיות לשיפור חווית המשתמש, התאמת תוכן, ניתוח התנהגות והגשת פרסומות ממוקדות. בכניסה לאתר, באנר עוגיות יבקש את הסכמתך, עם אפשרות לסרב. לניהול עוגיות בדפדפן שלך, ראה:
שימושים טכנולוגיים: שירותי עוגיות וניטור כמפורט לעיל.
חלק מהספקים פועלים מחוץ לישראל (למשל, ארה”ב). אנו מבטיחים העברה כדין והגנות חוזיות מתאימות.
אבטחת מידע. אנו מיישמים אמצעי הגנה טכניים וארגוניים מתקדמים לשמירה על המידע. עם זאת, אף מערכת אינה מאובטחת ב-100%, ואיננו יכולים להבטיח חסינות מוחלטת מפני גישה בלתי מורשית.
פרטיות ילדים. האתר מיועד לגילאי 18 ומעלה. במידה והמשתמש מתחת לגיל 18, נדרשת הסכמת הורים או אפוטרופוס חוקי.
הזכויות שלך. על פי חוק הגנת הפרטיות ותיקון 13, הנך רשאי/ת:
בקשות למימוש זכויות ניתן לשלוח באמצעות פרטי הקשר המופיעים מטה.
עדכונים למדיניות. אנו עשויים לתקן מדיניות זו מעת לעת. על שינויים מהותיים תפורסם הודעה בולטת זמן סביר מראש (למשל, באתר). המשך השימוש באתר לאחר מועד העדכון מהווה הסכמה לשינויים.
צור קשר לכל בקשה, בירור, תלונה או שאלה בנוגע למדיניות זו ולפרטיותך, אנא צור קשר עם ממונה הגנת הפרטיות שלנו:
סלעית א.י.ש בע”מ
כתובת: תוצרת הארץ 3, פתח תקווה (ב.ס.ר סיטי, בניין Y, קומה 23)
האוצר מקדם מהלך לקיבוע ההחלטה שמאפשרת למשפרי דיור למכור את הדירה תוך 18 חודשים, במקום 24 חודשים. שייקה נפחא, בעלי סלעית נדל”ן, תוקף: “מי שמכר כדי ‘לשפר’ עלול לגלות שהוא לא מסוגל לממן את הדירה הבאה שלו”
היצע הדירות בישראל אינו גבוה והביקוש הקשיח גורם לכך שמחירי הדיור ממשיכים לעלות. זהו כישלון של משרד האוצר, שבמשך שנים גורר רגליים ומתעלם לחלוטין מצד ההיצע ומנסה לצנן את שוק הדיור באמצעות הורדת הביקוש.
לאחרונה התברר כי האוצר מקדם מהלך לקיבוע ההחלטה שמאפשרת למשפרי דיור למכור את הדירה תוך 18 חודשים, במקום 24 חודשים. לשיטת האוצר, הנתון הזה גורם לעליית מחירי הדיור. חוק מיסוי מקרקעין קובע את התקופה שבמהלכה משפרי דיור יכולים להחזיק שתי דירות במקביל ולהיחשב לבעלי דירה יחידה (לפני שמכרו את דירתם הישנה) לצורך שיעור מס הרכישה שהם חבים בו. בסעיף זה, בנוסחו כיום, עומדת התקופה האמורה על 24 חודשים. במאי 2023 התקבל בכנסת חוק ההתייעלות הכלכלית שקבע בהוראת שעה קיצור של משך התקופה האמורה ל-18 חודשים. הוראת השעה תפקע ב-1 ביוני השנה, כשעם פקיעתה תשוב התקופה האמורה לעמוד על תקופה של 24 חודשים.
“כ-90% מתקציב מדינת ישראל מקורו במסים, להכנסות המדינה ממסי נדל”ן (בעיקר מס שבח ומס רכישה) תרומה נכבדת, אלא שהמצוקה התקציבית אליה נקלעה המדינה בעקבות המלחמה המתמשכת גורמת למשרד האוצר לחפש להשלים את הגרוש ללירה במקום להתאמץ ולייצר צעדים שיסייעו לצמיחה ומתוקף כך לגידול בהכנסות ממסים”, אומר ל-ice שייקה נפחא, בעלי סלעית נדל”ן.
“דוגמא לאיוולת היא תזכיר החוק שמקדם האוצר. מעבר לתוספת ה’אדירה’ של כ־20 מיליון שקל בשנה (הערכות האוצר) לקופת המדינה, במשרד האוצר מאמינים שהבדל של חצי שנה יאיץ את מכירת הדירות ויגרום למשפרי דיור להוריד מחירים. לטעמנו, מדובר בצעד שגוי במובנים רבים”.
במה האוצר טועה?
“במקום לגעת בשורש הבעיה, שוב בוחרים בצעד ‘כאילו’ שהרי לא ניתן לייצר שינוי משמעותי בשוק מורכב באמצעות תיקון טכני אחד קטן. אם החוק בעייתי – בטלו אותו. אבל אין טעם לצמצם אותו מתוך תקווה שהוא ישפיע, בזמן שכולם יודעים שלא. חלקם של משפרי הדיור מהווה כ-25% מעסקאות הנדל”ן בלבד ולכן מדובר בצעד בעל תועלת שולית בלבד שאינו צפוי להשפיע באופן משמעותי על מחירי הדיור או על היצע הדירות מכיוון שמי שמוכר דירה לרוב קונה אחרת, מדובר במשחק סכום אפס וההשפעה תהיה שולית בלבד”.
“משפרי דיור לא רוצים הטבת מס, הם פשוט אנשים אחראים”. נפחא (תמר מצפי, איציק יצחקי)
בסוף, הם לא רוצים ליהנות מהטבות מס. הם רק רוצים לעבור דירה.
“משפרי דיור לא מחזיקים דירה כפולה כדי ליהנות מהטבת מס. הם עושים זאת כי הם אנשים אחראים – קודם רוכשים דירה חלופית שמתאימה לצרכיהם, ורק אז מוכרים את הקיימת. וזה הגיוני. במיוחד כששוק הנדל”ן תנודתי: עלייה פתאומית במחירי הדירות עשויה להשאיר את המשפרים, שמכרו מתוך לחץ, ללא יכולת לקנות את הדירה שרצו. התקופה הזו, של 24 חודשים למכירת הדירה, היא סבירה ומאפשרת מספיק זמן למשפחות להיערך למעבר דירה”.
לדברי נפחא, קיצור התקופה עלול להוביל לכך שמשפרי דיור שלא יספיקו למכור את דירתם הישנה בזמן ייאלצו לשלם מיסים גבוהים, ואף ריבית והצמדה, ולכן עלולים להעדיף למכור את דירתם במחיר נמוך כדי להימנע מתשלום המסים.
“אולי מחירי דירות יד שניה ירדו אבל אי הודאות תגבר שכן החוק הנוכחי דוחק במשפרי הדיור לפעול הפוך – קודם למכור ואחר כך לקנות וזאת תחת אילוץ של זמן. כך נוצר סיכון אמיתי: מי שמכר כדי ‘לשפר’ עלול לגלות שהוא לא מסוגל לממן את הדירה הבאה שלו – ולמעשה נדחק אחורה. כך המדינה תיצור בעיה חדשה ותרחיק עוד יותר משפחות צעירות מהחלום לרכוש דירה. אי אז שוב המדינה תצטרך לשפוך עשרות מיליארדים על תכניות שכביכול יסייעו למשפחות צעירות אבל בפועל מתדלקות את המחירים, עיין ערך ע”ע מחיר למשתכן, וחוזר חלילה. השוק כיום לא סובל ממחסור בדירות קבלן – להפך. יש עודף של מלאי לא מכור בפרויקטים חדשים. עודף דירות יד שנייה לא יועיל, אלא יכביד. וכשאין מספיק קונים אמיתיים – בעיקר זוגות צעירים שלא מצליחים להגיע לדירה ראשונה – השוק לא מתמרץ ירידת מחירים”.
אז מה צריך לעשות?
“אם במשרד האוצר רוצים לעורר את השוק כדי ליהנות מהכנסות ולהעשיר את הקופה המדוללת, אז במקום מקלות צריך לתת גזרים – תמריץ כלכלי אמיתי בדמות הטבות מס דיפרנציאליות. למשל: מכירה עד 18 חודשים תזכה בפטור מלא ממס שבח ואילו עד 24 חודשים ישולם מס מופחת של 5%. מי שיחזיק דירה נוספת יותר משנתיים ישלם תוספת של 5% בכל חצי שנה, עד למיסוי מלא של 25%. כך מעניקים למשפרי דיור ודאות, גמישות ותמרוץ – ולא לחץ ואילוץ”.
אבל זה מה שרוצים באוצר – שימכרו בלחץ, כדי שהמחירים יירדו.
“כמעט אף אחד במדינה לא רוצה שהמחירים יירדו. משפרי דיור, בעלי דירות להשקעה, קבלנים, בנקים, משכירים – כולם רוצים שהמחיר יעלה או יישאר לפחות יציב. גם זוג צעיר שרכש דירה – ברגע הרכישה עבר למחנה של אלו שמעוניינים בשמירה על ערך הדירה. לכן, ההנחה שמכירת דירות תוביל להורדת מחירים – אינה עומדת במבחן המציאות. אם רוצים רפורמה אמיתית – צריך להפסיק לרדוף את משפרי הדיור, ולהתחיל לטפל בשורש: תכנון, היתרים, תמריצים – ודיור בר־השגה אמיתי”.
